דפים

יום שבת, 20 בדצמבר 2014

אנרגיה מתחדשת לעומת אנרגיה ירוקה

אנרגיה מתחדשתישראל חוגגת את העצמאות האנרגטית לקראתה היא צועדת בזכות מצבורי הגז הטבעי שלה. הגז הטבעי אכן מקטין את התלות שלנו ביבוא מקורות דלק מחו"ל ואף צפוי להכניס כסף מיצוא גז. הגז הטבעי אפילו נחשב "ירוק" יותר מאשר דלקים מבוססי נפט או פחם. אך הגז הטבעי הוא עדין דלק פוסילי. כלומר מקור דלק מתכלה. אחרי שנשרוף את כל הגז שלנו, לא יהיה עוד ממנו. אירופה מדולדלת מקורות אנרגיה פוסילים. קברניטיה הבינו שזה לא בר קיימא ושעליהם לשאוף לאנרגיה מתחדשת. אנרגיה מתחדשת לאו דווקא מזהמת פחות אבל עם ניהול נכון היא לא תיגמר אף פעם. האיחוד האירופאי החל, בשנים האחרונות, לקדם מחקר ופתרונות לאנרגיה מתחדשת בתעשייה, באמצעות  רגולציה, מימון ותמריצים. איך זה בא לידי ביטוי? הנה כמה דוגמאות: מתעשיית המזון אותה אני מכיר:

שתי צורות צריכת האנרגיה הנפוצות בתעשייה הן חשמל וחום. חום דרוש בתעשיית המזון לפיסטור, אפיה, בישול, CIP, קירור, הקפאה. חשמל דרוש להנעת קוי מילוי, רובוטים, מכונות, חימום/קירור וכד'.

חימום מתבצע לרוב בדרך הפשוטה של שריפת דלק כלשהו כמו פחם, סולר, גז טבעי וכד' לחימום מה שצריך לחמם. לרוב מחממים מים לקיטור. קיטור קל יחסית לשינוע, ומעביר את החום באמצעות מחליפי חום. אבל אפשר לייצר חום גם אחרת למשל באמצעות שימוש בחום השמש לחימום מים (ובכך להקטין את צריכת האנרגיה משריפת דלק), באמצעות שריפת חומר מתחדש שיש בנמצא כמו עץ או פסולת אורגנית, שריפת פסולת או זבל שאינם מסוכנים (תוצר לוואי של שריפת פסולת הוא הפחתת כמות הפסולת שיש להיפטר ממנה באמצעות הטמנה) והלהיט התורן, ניצול waste heat – חום שיורי לחימום/קירור מים או נשאי חום אחרים. תהליכים שונים מייצרים חום שנפלט לסביבה באמצעות ארובות, מגדלי קרור או סתם התחממות האוויר מסביב. אפילו מי השפכים שנפלטים בטמפרטורה השונה מטמפרטורת הסביבה נושאים אנרגית חום מבוזבזת. שאיבת החום השיורי ושימוש בו בתהליך, מקטין את צרכי החימום וגם מקטין את ההשפעה על הסביבה.

יצירת חשמל אפשרית, כידוע, בכמה טכניקות. הבסיסית, היא תחנות כוח מונעת דלק פוסילי כלשהו (פחם, נפט, גז טבעי)  אבל יש גם דרכים אחרות. באירופה מקדמים מאוד הפקת חשמל ירוק באמצעות ניצול מפלי גובה, אנרגיית זרימת מים, ניצול אנרגית רוח להפעלת טורבינות וניצול אנרגית האור שהשמש שולחת בקרניה באמצעות תאים פוטו-וולטאים או מערכות ריכוז חום השמש וניצול האנרגיה התרמית ליצור חשמל. כולן טכנולוגיות מתחדשות.

התעשייה הפרטית והפעילות המסחרית הן צרכניות האנרגיה הגדולות. למעשה הצריכה הביתית אחראית רק לשליש מצריכת האנרגיה. בארץ. כלומר מעבר לאנרגיה מתחדשת בתעשייה תשפיע משמעותית על הסביבה ועל חיי כולנו. שימוש באנרגיה מתחדשת זו העצמאות האנרגטית האמיתית.

יום שבת, 6 בדצמבר 2014

קיימות בגרמניה

brau logo לפני חודש ביקרתי בתערוכת ה-Brau בנירנברג. הבראו זו תערוכה טכנית חשובה של ציוד וחומרי גלם לתעשיית המשקאות ובעיקר לתעשיית הבירה. בתערוכה נערכות סדנאות והרצאות בנושאים החמים של תעשיית הבירה. מעיון בתוכניה של ההרצאות בולט שנושא הקיימות וההתייעלות הסביבתית הוא אחד הנושאים החמים ביותר בתעשייה או לא ה. כמחצית מההרצאות במושב המרכזי של התערוכה עסקו בהיבטי קיימות שונים. לכל מציג היתה תשובה סדורה ולרוב גם חומר כתוב על שאלות שונות בתחומי הקיימות והאחריות החברתית. להלן כמה דוגמאות שכל אחת מהן שווה פוסט בפני עצמה:

מעגל סגור של מיחזור בקבוקי פלסטיק לבקבוקים B2B חצי יום הוקדש לנושא מיחזור PET. במיחזור הכוונה למיחזור B2B כלומר יצור בקבוקי משקה מחומר הממוחזר מבקבוקים משומשים, מה שמייצר מעגל סגור. לפלסטיק שלא ניתן למחזר חזרה לבקבוקים, עושים Downcycle כלומר ממחזרים למוצרים אחרים "נחותים" יותר כמו סלסלות לפירות וירקות, רצועות פלסטיק לחבקים וכד'. שאריות פלסטיק שלא מתאימות גם לזה, משמשות כדלק. הרי פלסטיק הוא תוצר של נפט ולכן משתמשים בשאריות הפלסטיק כחומר בעירה להפקת אנרגיה (להסקת דודי קיטור ולהנעת גנרטורים).

חצי יום הוקדש לנושא ההתייעלות האנרגטית. בהתייעלות אנרגטית יש לעבוד לפי כלל הברזל של הקיימות: Reduce, Reuse, Recycle.מבשלה שישמה עקרונות קיימות מתקדמים באנרגיה נוסף גם Renew – העדפת מקורות אנרגיה מתחדשים. בסדנא זו הוצגו כלים לניהול אנרגיה ומשאבים, טכניקות וטכנולוגיות לחסכון והתייעלות בבישול בירה, בנצ'מארק לצורך השוואה והצבת יעדים. להמחשת המעשיות של הכלים הוצג מקרה בוחן מעניין של מבשלת Murauer. מבשלה בגודל בינוני (במונחים אירופאים) מכפר קטן בן כ-2000 תושבים בשם מוראו באוסטריה שיישמה את הכלים בהצלחה, הפכה ל CO2 Neutral והפחיתה משמעותית את צריכת המים שלה, הפליטות שלה והפסולת.

היה גם חצי יום שהוקדש לנושא הפסולת והשפכים.

יצרן פחיות משבח את הפחית כאריזה הידידותית ביותר לסביבהמלבד ההרצאות גם המציגים התמקדו בפתרונות מקיימים שלהם. למשל יצרני אריזות הדגישו עד כמה ניתן למחזר את אריזותיהם ועד כמה אריזותיהם יותר טובות לסביבה. יצרני חומרי גלם הבהירו עד כמה הם יעילים בניצול הקרקע להפקתם ועד כמה הם משקיעים בסחר הוגן עם החקלאים המייצרים אותם. יצרני ציוד הדגישו עד כמה הציוד שלהם חסכוני בצריכת משאבים.

אפילו חצי יום שהוקדש למיקרו מבשלות ותעשיית בירות הבוטיק נקשר לאחריות חברתית והדגיש את הערך הכלכלי, החברתי והסביבתי של ריבוי מבשלות קטנות  לעומת קונגלומרטים גלובלים ענקיים.

בשבועות הקרובים אתמקד בכל פעם בנושא אחד מהנ"ל בפירוט. Stay tuned.