איזו אריזת משקאות ידידותית יותר לסביבה?

חידה: איזו אריזת משקאות מהבאות הכי פחות ידידותית לסביבה ואיזו הכי ידידותית?
1. בק' זכוכית
2. קרטונית
3. בק' פלסטיק (PET)
4. פחית

6,200 צרכנים אירופאים נשאלו שאלה דומה לנ"ל ב-2008. 50% מהצרכנים בחרו בזכוכית כאריזה הידידותית ביותר לסביבה ו-52% בחרו באריזת פלסטיק כהכי פחות ידידותית לסביבה. האמנם כך הוא?

ובכן, ראשית יש להגדיר, מה המדד לידידותיות לסביבה. יש המון מדדים מקובלים אפשריים:
מדרך פחמני, צריכת מים, צריכת אדמה, קלות ושיעור מיחזור, זיהום אוויר ושפכים ועוד.

שנית יש להגדיר את סקופ הבדיקה: האם בוחנים רק את "העלות הסביבתית" של יצור האריזה?, האם מחשבים עלויות סביבתיות של שינוע האריזה?, האם מחשבים עלויות קירור? האם מחשבים את שיעור המיחזור ? האם מחשבים את עלות האריזה הסביבתית כפסולת?

בהיניקן החליטו לפני כמה שנים לבדוק את התשובה לחידה שלעיל עבור בירה בהולנד. כלומר הם ביצעו ניתוח מחזור חיי מוצר - LCA לאריזות נפוצות. הסקופ כלל את מחזור חיי המוצר מהיצור ועד שהאריזה מושלכת למיחזור/אשפה ללא התחשבות בעלויות/שיעור המיחזור של האריזה. האריזות הנבדקות הן:

1. בקבוק בירה מפלסטיק PET בנפח שליש ליטר
2. פחית בירה בנפח שליש ליטר
3. בקבוק בירה מזכוכית לשימוש חוזר בנפח שליש ליטר
4. בקבוק בירה חד פעמי מזכוכית בנפח שליש ליטר

המדד הנבחר להשוואה בין האריזות הוא מדרך פחמני (Carbon Footprint). והרי התוצאות (מקור: היינקן):

האריזה הידידותית ביותר לסביבה היא בקבוק זכוכית לשימוש חוזר. הסיבה לכך היא שמאחר שבקבוק עושה 20-30 סבבים, הרי שהעלות הסביבתית של יצורו מתחלקת על פני הסבבים. אמנם יש עלויות נוספות של הובלה חזרה למפעל ושטיפת הבקבוק אולם הן קטנות בהשוואה ליצור בקבוק חדש.

מבין האריזות החד פעמיות,  האריזה הידידותית ביותר היא… פחית. לפחית יתרונות רבים: היא קלה מאוד, לא שבירה, מנצלת טוב את הנפח ומעבירה חום/קור במהירות. וזה עוד לפני שדיברנו על היתרונות שלה בהגנה על הבירה מפני אור.

האריזה הכי פחות ידידותית לסביבה היא… בקבוק זכוכית חד פעמי. הסיבה העיקרית היא צריכת האנרגיה הרבה הדרושה לניפוח בקבוק זכוכית. מעבר לכך זכוכית היא אריזה כבדה ושבירה מה שמייצר עלויות שינוע סביבתיות גבוהות ופחת גבוה יחסית לאריזות אחרות.

במרבית המדדים הסביבתיים המקובלים סדר ה"ידידותיות לסביבה" של האריזות שלעיל נשמר. יוצא דופן הוא הפרמטר "צריכת מים" בו לבקבוק החוזר יש חסרון בולט בהשוואה לאריזות האחרות בשל השטיפה של הבקבוק החוזר, ובשל צריכת מים גבוהה במיוחד של אריזת הזכוכית.

האם מידע כזה משפיע על התנהגות צרכנים?

אנרגיה מתחדשת לעומת אנרגיה ירוקה

ישראל חוגגת את העצמאות האנרגטית לקראתה היא צועדת בזכות מצבורי הגז הטבעי שלה. הגז הטבעי אכן מקטין את התלות שלנו ביבוא מקורות דלק מחו"ל ואף צפוי להכניס כסף מיצוא גז. הגז הטבעי אפילו נחשב "ירוק" יותר מאשר דלקים מבוססי נפט או פחם. אך הגז הטבעי הוא עדין דלק פוסילי. כלומר מקור דלק מתכלה. אחרי שנשרוף את כל הגז שלנו, לא יהיה עוד ממנו. אירופה מדולדלת מקורות אנרגיה פוסילים. קברניטיה הבינו שזה לא בר קיימא ושעליהם לשאוף לאנרגיה מתחדשת. אנרגיה מתחדשת לאו דווקא מזהמת פחות אבל עם ניהול נכון היא לא תיגמר אף פעם. האיחוד האירופאי החל, בשנים האחרונות, לקדם מחקר ופתרונות לאנרגיה מתחדשת בתעשייה, באמצעות  רגולציה, מימון ותמריצים. איך זה בא לידי ביטוי? הנה כמה דוגמאות: מתעשיית המזון אותה אני מכיר:

שתי צורות צריכת האנרגיה הנפוצות בתעשייה הן חשמל וחום. חום דרוש בתעשיית המזון לפיסטור, אפיה, בישול, CIP, קירור, הקפאה. חשמל דרוש להנעת קוי מילוי, רובוטים, מכונות, חימום/קירור וכד'.

חימום מתבצע לרוב בדרך הפשוטה של שריפת דלק כלשהו כמו פחם, סולר, גז טבעי וכד' לחימום מה שצריך לחמם. לרוב מחממים מים לקיטור. קיטור קל יחסית לשינוע, ומעביר את החום באמצעות מחליפי חום. אבל אפשר לייצר חום גם אחרת למשל באמצעות שימוש בחום השמש לחימום מים (ובכך להקטין את צריכת האנרגיה משריפת דלק), באמצעות שריפת חומר מתחדש שיש בנמצא כמו עץ או פסולת אורגנית, שריפת פסולת או זבל שאינם מסוכנים (תוצר לוואי של שריפת פסולת הוא הפחתת כמות הפסולת שיש להיפטר ממנה באמצעות הטמנה) והלהיט התורן, ניצול waste heat – חום שיורי לחימום/קירור מים או נשאי חום אחרים. תהליכים שונים מייצרים חום שנפלט לסביבה באמצעות ארובות, מגדלי קרור או סתם התחממות האוויר מסביב. אפילו מי השפכים שנפלטים בטמפרטורה השונה מטמפרטורת הסביבה נושאים אנרגית חום מבוזבזת. שאיבת החום השיורי ושימוש בו בתהליך, מקטין את צרכי החימום וגם מקטין את ההשפעה על הסביבה.

יצירת חשמל אפשרית, כידוע, בכמה טכניקות. הבסיסית, היא תחנות כוח מונעת דלק פוסילי כלשהו (פחם, נפט, גז טבעי)  אבל יש גם דרכים אחרות. באירופה מקדמים מאוד הפקת חשמל ירוק באמצעות ניצול מפלי גובה, אנרגיית זרימת מים, ניצול אנרגית רוח להפעלת טורבינות וניצול אנרגית האור שהשמש שולחת בקרניה באמצעות תאים פוטו-וולטאים או מערכות ריכוז חום השמש וניצול האנרגיה התרמית ליצור חשמל. כולן טכנולוגיות מתחדשות.

התעשייה הפרטית והפעילות המסחרית הן צרכניות האנרגיה הגדולות. למעשה הצריכה הביתית אחראית רק לשליש מצריכת האנרגיה. בארץ. כלומר מעבר לאנרגיה מתחדשת בתעשייה תשפיע משמעותית על הסביבה ועל חיי כולנו. שימוש באנרגיה מתחדשת זו העצמאות האנרגטית האמיתית.

קיימות בגרמניה

לפני חודש ביקרתי בתערוכת ה-Brau בנירנברג. הבראו זו תערוכה טכנית חשובה של ציוד וחומרי גלם לתעשיית המשקאות ובעיקר לתעשיית הבירה. בתערוכה נערכות סדנאות והרצאות בנושאים החמים של תעשיית הבירה. מעיון בתוכניה של ההרצאות בולט שנושא הקיימות וההתייעלות הסביבתית הוא אחד הנושאים החמים ביותר בתעשייה או לא ה. כמחצית מההרצאות במושב המרכזי של התערוכה עסקו בהיבטי קיימות שונים. לכל מציג היתה תשובה סדורה ולרוב גם חומר כתוב על שאלות שונות בתחומי הקיימות והאחריות החברתית. להלן כמה דוגמאות שכל אחת מהן שווה פוסט בפני עצמה:

חצי יום הוקדש לנושא מיחזור PET. במיחזור הכוונה למיחזור B2B כלומר יצור בקבוקי משקה מחומר הממוחזר מבקבוקים משומשים, מה שמייצר מעגל סגור. לפלסטיק שלא ניתן למחזר חזרה לבקבוקים, עושים Downcycle כלומר ממחזרים למוצרים אחרים "נחותים" יותר כמו סלסלות לפירות וירקות, רצועות פלסטיק לחבקים וכד'. שאריות פלסטיק שלא מתאימות גם לזה, משמשות כדלק. הרי פלסטיק הוא תוצר של נפט ולכן משתמשים בשאריות הפלסטיק כחומר בעירה להפקת אנרגיה (להסקת דודי קיטור ולהנעת גנרטורים).

חצי יום הוקדש לנושא ההתייעלות האנרגטית. בהתייעלות אנרגטית יש לעבוד לפי כלל הברזל של הקיימות: Reduce, Reuse, Recycle. באנרגיה נוסף גם Renew – העדפת מקורות אנרגיה מתחדשים. בסדנא זו הוצגו כלים לניהול אנרגיה ומשאבים, טכניקות וטכנולוגיות לחסכון והתייעלות בבישול בירה, בנצ'מארק לצורך השוואה והצבת יעדים. להמחשת המעשיות של הכלים הוצג מקרה בוחן מעניין של מבשלת Murauer. מבשלה בגודל בינוני (במונחים אירופאים) מכפר קטן בן כ-2000 תושבים בשם מוראו באוסטריה שיישמה את הכלים בהצלחה, הפכה ל CO2 Neutral והפחיתה משמעותית את צריכת המים שלה, הפליטות שלה והפסולת.

היה גם חצי יום שהוקדש לנושא הפסולת והשפכים.

מלבד ההרצאות גם המציגים התמקדו בפתרונות מקיימים שלהם. למשל יצרני אריזות הדגישו עד כמה ניתן למחזר את אריזותיהם ועד כמה אריזותיהם יותר טובות לסביבה. יצרני חומרי גלם הבהירו עד כמה הם יעילים בניצול הקרקע להפקתם ועד כמה הם משקיעים בסחר הוגן עם החקלאים המייצרים אותם. יצרני ציוד הדגישו עד כמה הציוד שלהם חסכוני בצריכת משאבים.

אפילו חצי יום שהוקדש למיקרו מבשלות ותעשיית בירות הבוטיק נקשר לאחריות חברתית והדגיש את הערך הכלכלי, החברתי והסביבתי של ריבוי מבשלות קטנות  לעומת קונגלומרטים גלובלים ענקיים.

בשבועות הקרובים אתמקד בכל פעם בנושא אחד מהנ"ל בפירוט. Stay tuned.

תכנון דירה שיחסוך בחשמל

האם גם אתם נדהמים בכל פעם מגובה חשבון החשמל שלכם? האם גם אתם מקבלים את זה כי אין הרבה מה לעשות? ובכן, יש מה לעשות. עברנו לדירתנו הנוכחית בדיוק לפני שנתיים, בתום שיפוץ יסודי שארך 3 חדשים. אחד השיקולים שעמדו לנגד עיננו בעת השיפוץ היה תכנון שיהיה חסכוני בצריכת חשמל (ולכן ידידותי יותר לסביבה) מבלי להעיק על שיגרת החיים ומבלי להיגרר להוצאות גדולות. ההשקעה השתלמה שכן למרות שעברנו מדירת 3 חדרים עם מזגן מפוצל אחד לדירת 5 חדרים עם 3 מזגנים מפוצלים, צריכת החשמל שלנו קטנה ועומדת על 40% מהצריכה הממוצעת לדירה בסדר גודל שלנו ע"פ משרד האנרגיה. להלן הטיפים שלנו:

1. דוד השמש שלנו הוא דוד עם מחליף חום הממוקם בתוך הדירה (הדוד עצמו, הקולטים הרי על הגג), בסמוך לחדרי האמבטיה, צרכני המים החמים העיקריים  – כך בחורף כשקר בחוץ ובבית פחות, הדוד שומר על המים חמים יותר ליותר זמן. גם המרחק הקצר של הצנרת מהדוד לאמבטיות חוסך איבוד חום בעת ההמתנה למים החמים כשפותחים את הברז כי יש פחות צנרת לחמם. כמובן שגם דאגנו לצנרת מבודדת מחומר פלסטי שמקטינה את איבוד החום. מיד לאחר כניסתנו לדירה, הזמנו טכנאי דוודים שיבדוק את הדוד ויסיר אבנית/יחליף את מנוע החימום למנוע עם מאיץ חום כדי לשפר את יעילות החימום בעת הצורך. כדאי גם להתאים את נפח הדוד למספר הנפשות בדירה. דוד קטן מדי יצריך הדלקה תכופה של הבוילר גם בימי שמש ודוד גדול מדי יצריך חימום מיותר של מים שלא דרושים. הדוד שלנו בנפח 120 ליטר מספיק בקיץ לארבעת יושבי הבית. בחורף נדרשות 15-30 דקות כדי לחמם את המים בו למקלחת.

2. אחד השיקולים המרכזיים בבחירת מכשירי החשמל שקנינו היה דירוג צריכת האנרגיה שלהם (ככל שהדירוג באותיות לועזיות נמוך יותר, סימן שהם חסכוניים יותר כלומר מכשיר בדירוג A חסכוני יותר ממכשיר בדירוג C שבתורו חסכוני יותר ממכשיר בדירוג E). בפרט הקפדנו על כך במכשירים שידועים כזוללי חשמל כמו מזגנים, מקרר, מכונת כביסה, מייבש כביסה ומדיח כלים.

3. במקום מזגן מיני מרכזי דאגנו למזגנים מפוצלים חסכוניים המותאמים לגודלי החדרים. מיקמנו מזגנים בחדרי השינה ובחלל המרכזי (סלון,-פינת אוכל-מטבח). כך כשמזגן מופעל הוא מצנן/מחמם רק את החלל בו נמצאים ולא את כל הבית. לעיתים נדירות נדרשנו להדליק יותר ממזגן אחד ברגע נתון. כמובן שבעת הפעלת מזגן אנו סוגרים חלונות ודלתות של חדרים בהם לא נדרש קירור/חימום כדי למנוע איבוד קור/חום.

4. מלבד מזגנים התקנו בכל חדרי הבית (מלבד הסלון) מאווררי תקרה עם תאורה. (4 מאווררים + התקנה עולים פחות ממזגן מפוצל אחד ללא התקנה). לפחות ב-80% מהמקרים מספיקה הפעלת מאוורר התקרה ולא נדרשת הפעלת מזגן כלל. מהלך זה מביא חסכון של כ-90% בצריכת החשמל על קירור בהשוואה להפעלת מזגן. למאוורר תקרה עוד יתרונות: הוא שקט יותר ממזגן וגם מסלק יתושים. בלילה אנו ישנים עם מאוורר תקרה ולא עם מזגן. למעשה גילינו שלא הדלקנו את המזגן בחדר השינה שלנו מאז הקור של פברואר.

5. מתוך כ-35 מנורות המותקנות בביתנו רק 2 הן נורות ליבון. שתיהן בחללים בהם אנו ממעטים להדליק את האור. מרבית הנורות שקנינו הן נורות LED והשאר נורות פלורסנט חסכוניות מסוג CFL או T5. נורות פלורסנט של ימינו אינן דורשות סטרטר נפרד ונדלקות מייד. ישנם דגמים המפיצים אור צהבהב חם כמו נורות הליבון של פעם. הן מחממות הרבה פחות וצורכות חמישית מתצרוכת החשמל של נורת ליבון ועוד פחות בהשוואה לנורות הלוגן. נורות לד אף חסכוניות יותר. הן קטנטנות מפיצות אור רב ביחס להספק שלהן, לא שבירות, לא מתחממות ובעלות אורך חיים של שנים רבות. מעבר לחסכון באנרגיה על תאורה. שימוש בנורות אלה חוסך באנרגית קירור בקיץ שכן הן מחממות פחות מנורות ליבון והלוגן.

מובן שלא על התכנון לבדו השגנו חסכון בחשמל. גם הקפדה על כללי התנהגות הביאה לחסכון בחשמל אבל על כך בפוסט אחר..