איזו אריזת משקאות ידידותית יותר לסביבה?

חידה: איזו אריזת משקאות מהבאות הכי פחות ידידותית לסביבה ואיזו הכי ידידותית?
1. בק' זכוכית
2. קרטונית
3. בק' פלסטיק (PET)
4. פחית

6,200 צרכנים אירופאים נשאלו שאלה דומה לנ"ל ב-2008. 50% מהצרכנים בחרו בזכוכית כאריזה הידידותית ביותר לסביבה ו-52% בחרו באריזת פלסטיק כהכי פחות ידידותית לסביבה. האמנם כך הוא?

ובכן, ראשית יש להגדיר, מה המדד לידידותיות לסביבה. יש המון מדדים מקובלים אפשריים:
מדרך פחמני, צריכת מים, צריכת אדמה, קלות ושיעור מיחזור, זיהום אוויר ושפכים ועוד.

שנית יש להגדיר את סקופ הבדיקה: האם בוחנים רק את "העלות הסביבתית" של יצור האריזה?, האם מחשבים עלויות סביבתיות של שינוע האריזה?, האם מחשבים עלויות קירור? האם מחשבים את שיעור המיחזור ? האם מחשבים את עלות האריזה הסביבתית כפסולת?

בהיניקן החליטו לפני כמה שנים לבדוק את התשובה לחידה שלעיל עבור בירה בהולנד. כלומר הם ביצעו ניתוח מחזור חיי מוצר - LCA לאריזות נפוצות. הסקופ כלל את מחזור חיי המוצר מהיצור ועד שהאריזה מושלכת למיחזור/אשפה ללא התחשבות בעלויות/שיעור המיחזור של האריזה. האריזות הנבדקות הן:

1. בקבוק בירה מפלסטיק PET בנפח שליש ליטר
2. פחית בירה בנפח שליש ליטר
3. בקבוק בירה מזכוכית לשימוש חוזר בנפח שליש ליטר
4. בקבוק בירה חד פעמי מזכוכית בנפח שליש ליטר

המדד הנבחר להשוואה בין האריזות הוא מדרך פחמני (Carbon Footprint). והרי התוצאות (מקור: היינקן):

האריזה הידידותית ביותר לסביבה היא בקבוק זכוכית לשימוש חוזר. הסיבה לכך היא שמאחר שבקבוק עושה 20-30 סבבים, הרי שהעלות הסביבתית של יצורו מתחלקת על פני הסבבים. אמנם יש עלויות נוספות של הובלה חזרה למפעל ושטיפת הבקבוק אולם הן קטנות בהשוואה ליצור בקבוק חדש.

מבין האריזות החד פעמיות,  האריזה הידידותית ביותר היא… פחית. לפחית יתרונות רבים: היא קלה מאוד, לא שבירה, מנצלת טוב את הנפח ומעבירה חום/קור במהירות. וזה עוד לפני שדיברנו על היתרונות שלה בהגנה על הבירה מפני אור.

האריזה הכי פחות ידידותית לסביבה היא… בקבוק זכוכית חד פעמי. הסיבה העיקרית היא צריכת האנרגיה הרבה הדרושה לניפוח בקבוק זכוכית. מעבר לכך זכוכית היא אריזה כבדה ושבירה מה שמייצר עלויות שינוע סביבתיות גבוהות ופחת גבוה יחסית לאריזות אחרות.

במרבית המדדים הסביבתיים המקובלים סדר ה"ידידותיות לסביבה" של האריזות שלעיל נשמר. יוצא דופן הוא הפרמטר "צריכת מים" בו לבקבוק החוזר יש חסרון בולט בהשוואה לאריזות האחרות בשל השטיפה של הבקבוק החוזר, ובשל צריכת מים גבוהה במיוחד של אריזת הזכוכית.

האם מידע כזה משפיע על התנהגות צרכנים?

מיחזור בקבוקי פלסטיק

גם אתם ממחזרים? מקפידים לאסוף את כל בקבוקי ה-1.5 ליטר ששתיתם ולזרוק למיחזורית? גם אתם מודאגים מהשלכות זיהום האוקיינוסים בפסולת פלסטיק על האקולוגיה? עניתם כן? יופי. אז הנה עוד כמה שאלות:

האם חשבתם/ביררתם האם ולאיזה מוצר ממוחזר הפלסטיק שאתם משליכים למיחזורית? האם אי פעם העדפתם בקבוק משקה העשוי מפחות פלסטיק על פני מותג אחר שמשתמש ביותר פלסטיק לאותו נפח בקבוק? האם הייתם מוכנים לשלם יותר על בקבוק משקה שעשוי מ-50% חומר ממוחזר או יותר?

אז מה קורה לבקבוקים המושלכים למיחזורית? חלקם ממוחזר להיות סלסלות פלסטיק בהן אנו קונים את פירותינו. חלקם הופך לסיבים המשמשים את תעשיית הטקסטיל. חלקם מעובד ללוחות דמויי עץ המשמשים לבניית ריהוט גן ומתקנים בגני משחקים. הכל טוב ויפה אבל זה Downcycle ולא Recycle. כלומר מיחזור לדרגת פלסטיק נחותה יותר ממנו מייצרים מוצרים אחרים ולא מיחזור B2B.

מיחזור B2B – הוא מיחזור בקבוקי משקה חזרה להיות בקבוקי משקה. זו סגירת המעגל שיוצרת מיחזור אמיתי. בארץ זה לא נעשה בפלסטיק. באירופה לעומת זאת זה נעשה.  על הניסיון הנצבר בגרמניה, שוויץ ומדינות נוספות במיחזור בקבוקי PET חזרה לבקבוקי PET שמעתי בתערוכת הבראו בנובמבר. שיעור השימוש בחומר ממוחזר במדינות אלה הולך וגובר עם השנים ובמקרים מסויימים מגיע ל-70% ויותר. נייקד ג'וס של פפסיקו בארה"ב משתמש ב-100% חומר ממוחזר לבקבוקים שלו.

האתגרים העיקריים העומדים בפני מיחזור בקבוק חזרה לבקבוק הם:

1. רמת ניקיון החומר הממוחזר: פעם אחת טוהר החומר כלומר הפרדה מדוייקת בין צבעים וסוגי פלסטיק ופעם שניה ניקיון מחומרים וגופים זרים כמו שאריות חומרים שהיו בבקבוקים, שאריות תוויות ושאריות עצמים אחרים.

2. מראה החומר הממוחזר - באותה רמת שקיפות ובאותו גוון כמו חומר טהור (virgin PET בעגה המקצועית)

מעגל מיחזור בקבוק לבקבוק מורכב מ-5 חוליות (ר' תמונה מימין):

1. בקבוק PET

2. איסוף ומעיכה לבאלות (קוביות דחוסות של בקבוקים)

3. מיון, שטיפה וגריסה לפתיתי PET

4. שדרוג – התכה, טיהור, ויצירת פירורי PET טהור

5. יצירת מבחנות PET  מהפירורים לצורך ניפוח בקבוקים

בארץ יודעים לבצע ארבעה מתוך חמש החוליות שלעיל. חוליית ה"שדרוג" לא קיימת. שלב השדרוג הוא השלב שמאפשר לסגור את המעגל ולמחזר בקבוק חזרה להיות בקבוק, בלעדיו ה-PET אינו בדרגת מזון ואסור לשימוש כמיכל להחזקת משקה. תהליך השדרוג מייקר את החומר בכ-20%-25%. כשמחירי הנפט (ממנו מייצרים virgin PET) הם ברמה של 60$ לחבית, זה לא כלכלי. אם וכאשר מחיר הנפט יעלה לכ-100$ לחבית, ה-rPET יהיה אטרקטיבי כלכלית.

כדי שמיחזור B2B יתקיים ללא תלות במחירי הנפט, צריכה להיות דרישה צרכנית או רגולטורית שתצדיק את ההשקעה מבחינה כלכלית. מבחינה רגולטורית זה יכול להגיע בצורת מס על Virgin PET שיצדיק בחינת אלטרנטיבות או מאידך סיבסוד וסיוע במימון הקמת מפעל שידרוג PET על מנת להוזיל את עלותו ולאפשר לו להתחרות ב-Virgin PET.