מיחזור בקבוקי פלסטיק

גם אתם ממחזרים? מקפידים לאסוף את כל בקבוקי ה-1.5 ליטר ששתיתם ולזרוק למיחזורית? גם אתם מודאגים מהשלכות זיהום האוקיינוסים בפסולת פלסטיק על האקולוגיה? עניתם כן? יופי. אז הנה עוד כמה שאלות:

האם חשבתם/ביררתם האם ולאיזה מוצר ממוחזר הפלסטיק שאתם משליכים למיחזורית? האם אי פעם העדפתם בקבוק משקה העשוי מפחות פלסטיק על פני מותג אחר שמשתמש ביותר פלסטיק לאותו נפח בקבוק? האם הייתם מוכנים לשלם יותר על בקבוק משקה שעשוי מ-50% חומר ממוחזר או יותר?

אז מה קורה לבקבוקים המושלכים למיחזורית? חלקם ממוחזר להיות סלסלות פלסטיק בהן אנו קונים את פירותינו. חלקם הופך לסיבים המשמשים את תעשיית הטקסטיל. חלקם מעובד ללוחות דמויי עץ המשמשים לבניית ריהוט גן ומתקנים בגני משחקים. הכל טוב ויפה אבל זה Downcycle ולא Recycle. כלומר מיחזור לדרגת פלסטיק נחותה יותר ממנו מייצרים מוצרים אחרים ולא מיחזור B2B.

מיחזור B2B – הוא מיחזור בקבוקי משקה חזרה להיות בקבוקי משקה. זו סגירת המעגל שיוצרת מיחזור אמיתי. בארץ זה לא נעשה בפלסטיק. באירופה לעומת זאת זה נעשה.  על הניסיון הנצבר בגרמניה, שוויץ ומדינות נוספות במיחזור בקבוקי PET חזרה לבקבוקי PET שמעתי בתערוכת הבראו בנובמבר. שיעור השימוש בחומר ממוחזר במדינות אלה הולך וגובר עם השנים ובמקרים מסויימים מגיע ל-70% ויותר. נייקד ג'וס של פפסיקו בארה"ב משתמש ב-100% חומר ממוחזר לבקבוקים שלו.

האתגרים העיקריים העומדים בפני מיחזור בקבוק חזרה לבקבוק הם:

1. רמת ניקיון החומר הממוחזר: פעם אחת טוהר החומר כלומר הפרדה מדוייקת בין צבעים וסוגי פלסטיק ופעם שניה ניקיון מחומרים וגופים זרים כמו שאריות חומרים שהיו בבקבוקים, שאריות תוויות ושאריות עצמים אחרים.

2. מראה החומר הממוחזר - באותה רמת שקיפות ובאותו גוון כמו חומר טהור (virgin PET בעגה המקצועית)

מעגל מיחזור בקבוק לבקבוק מורכב מ-5 חוליות (ר' תמונה מימין):

1. בקבוק PET

2. איסוף ומעיכה לבאלות (קוביות דחוסות של בקבוקים)

3. מיון, שטיפה וגריסה לפתיתי PET

4. שדרוג – התכה, טיהור, ויצירת פירורי PET טהור

5. יצירת מבחנות PET  מהפירורים לצורך ניפוח בקבוקים

בארץ יודעים לבצע ארבעה מתוך חמש החוליות שלעיל. חוליית ה"שדרוג" לא קיימת. שלב השדרוג הוא השלב שמאפשר לסגור את המעגל ולמחזר בקבוק חזרה להיות בקבוק, בלעדיו ה-PET אינו בדרגת מזון ואסור לשימוש כמיכל להחזקת משקה. תהליך השדרוג מייקר את החומר בכ-20%-25%. כשמחירי הנפט (ממנו מייצרים virgin PET) הם ברמה של 60$ לחבית, זה לא כלכלי. אם וכאשר מחיר הנפט יעלה לכ-100$ לחבית, ה-rPET יהיה אטרקטיבי כלכלית.

כדי שמיחזור B2B יתקיים ללא תלות במחירי הנפט, צריכה להיות דרישה צרכנית או רגולטורית שתצדיק את ההשקעה מבחינה כלכלית. מבחינה רגולטורית זה יכול להגיע בצורת מס על Virgin PET שיצדיק בחינת אלטרנטיבות או מאידך סיבסוד וסיוע במימון הקמת מפעל שידרוג PET על מנת להוזיל את עלותו ולאפשר לו להתחרות ב-Virgin PET.

קיימות בגרמניה

לפני חודש ביקרתי בתערוכת ה-Brau בנירנברג. הבראו זו תערוכה טכנית חשובה של ציוד וחומרי גלם לתעשיית המשקאות ובעיקר לתעשיית הבירה. בתערוכה נערכות סדנאות והרצאות בנושאים החמים של תעשיית הבירה. מעיון בתוכניה של ההרצאות בולט שנושא הקיימות וההתייעלות הסביבתית הוא אחד הנושאים החמים ביותר בתעשייה או לא ה. כמחצית מההרצאות במושב המרכזי של התערוכה עסקו בהיבטי קיימות שונים. לכל מציג היתה תשובה סדורה ולרוב גם חומר כתוב על שאלות שונות בתחומי הקיימות והאחריות החברתית. להלן כמה דוגמאות שכל אחת מהן שווה פוסט בפני עצמה:

חצי יום הוקדש לנושא מיחזור PET. במיחזור הכוונה למיחזור B2B כלומר יצור בקבוקי משקה מחומר הממוחזר מבקבוקים משומשים, מה שמייצר מעגל סגור. לפלסטיק שלא ניתן למחזר חזרה לבקבוקים, עושים Downcycle כלומר ממחזרים למוצרים אחרים "נחותים" יותר כמו סלסלות לפירות וירקות, רצועות פלסטיק לחבקים וכד'. שאריות פלסטיק שלא מתאימות גם לזה, משמשות כדלק. הרי פלסטיק הוא תוצר של נפט ולכן משתמשים בשאריות הפלסטיק כחומר בעירה להפקת אנרגיה (להסקת דודי קיטור ולהנעת גנרטורים).

חצי יום הוקדש לנושא ההתייעלות האנרגטית. בהתייעלות אנרגטית יש לעבוד לפי כלל הברזל של הקיימות: Reduce, Reuse, Recycle. באנרגיה נוסף גם Renew – העדפת מקורות אנרגיה מתחדשים. בסדנא זו הוצגו כלים לניהול אנרגיה ומשאבים, טכניקות וטכנולוגיות לחסכון והתייעלות בבישול בירה, בנצ'מארק לצורך השוואה והצבת יעדים. להמחשת המעשיות של הכלים הוצג מקרה בוחן מעניין של מבשלת Murauer. מבשלה בגודל בינוני (במונחים אירופאים) מכפר קטן בן כ-2000 תושבים בשם מוראו באוסטריה שיישמה את הכלים בהצלחה, הפכה ל CO2 Neutral והפחיתה משמעותית את צריכת המים שלה, הפליטות שלה והפסולת.

היה גם חצי יום שהוקדש לנושא הפסולת והשפכים.

מלבד ההרצאות גם המציגים התמקדו בפתרונות מקיימים שלהם. למשל יצרני אריזות הדגישו עד כמה ניתן למחזר את אריזותיהם ועד כמה אריזותיהם יותר טובות לסביבה. יצרני חומרי גלם הבהירו עד כמה הם יעילים בניצול הקרקע להפקתם ועד כמה הם משקיעים בסחר הוגן עם החקלאים המייצרים אותם. יצרני ציוד הדגישו עד כמה הציוד שלהם חסכוני בצריכת משאבים.

אפילו חצי יום שהוקדש למיקרו מבשלות ותעשיית בירות הבוטיק נקשר לאחריות חברתית והדגיש את הערך הכלכלי, החברתי והסביבתי של ריבוי מבשלות קטנות  לעומת קונגלומרטים גלובלים ענקיים.

בשבועות הקרובים אתמקד בכל פעם בנושא אחד מהנ"ל בפירוט. Stay tuned.